לפני כמה שנים ראיתי את הסרט "הבכי הראשון" (le primier cri). מדובר בסרט שעוקב אחרי לידות שונות ברחבי העולם. הסרט עמוס רגעים מרגשים, אך קטע אחד תפס את תשומת ליבי במיוחד.

ראו שם אישה, משבט אינדיאני כלשהו שלקראת הלידה מקשטים את כל גופה באיורים מיוחדים והיא מספרת שהיא מתקשטת בשביל להיות יפה לתינוק שלה. זה ממש העלה בי חיוך.
תמיד שמעתי על נשים ש"מסתדרות" לפני הלידה בגלל שלא נעים להן מהצוות הרפואי, או כי הן חוששות שאחר כך לא יהיה להן זמן. ופתאום אישה שמספרת שהיא רוצה להיות יפה לכבוד התינוק שלה...

יצא לך פעם לחשוב על זה? איך תקבלי את פני התינוק שלך? איך יהיו הרגעים הראשונים שלו בעולם?

יש נשים שמתייחסות לנושא בתוכנית הלידה ומבקשות לעמעם את האורות בחדר לקראת יציאת התינוק או שיניחו אותו מייד על הגוף שלהן לפני שמנגבים אותו.

מה את תרצי?

אולי מוזיקה ברקע? יש שיר או מנגינה שתרצי שישימו לך?
חשבת מה להגיד לו? מה יהיו המילים הראשונות שלך אליו?

אני מזמינה אותך לקחת כמה רגעים ולדמיין את הרגעים האלו, מייד אחרי הלידה.
מה תרצי שיהיה בהם?
אם הכל היה אפשרי, איך היית רוצה לקבל את פני התינוק שלך לעולם?



אולי יעניין אותך להמשיך לקרוא על "השקט שבין התווים שמחזיק את המוזיקה"