זה לעבור למימד אחר, למקום אחר שבו אני יכולה לקבל אינפורמציה נוספת על עצמי, על הדברים שמעניינים אותי, על הדברים שמעסיקים אותי.

זו דרך עבורי להגיע לתוכי, לדייק את עצמי, לראות את הנושא שמעסיק אותי ממקום אחר, מנקודת מבט נוספת.

זה כלי שנותן לי מקום להניח את מה שמטריד אותי, זה מפנה לי מקום לעצמי ועוזר לי להרחיב את עצמי, להרחיב את היכולת שלי להתמודד.
אני נעזרת בB.O.T  ברמה היום-יומית, עם הילדים שלי, עם עצמי. ככה אני מבינה, בצורה מדויקת יותר, מה הצרכים שלי,

אני יכולה להקשיב טוב יותר. ולפעמים, זה כל מה שצריך.

להקשיב באמת. להקשיב למילים ולהקשיב לגוף.

B.O.T נותן לשפה שהגוף שלי מדבר בה מקום.

לא תמיד דברים עולים עם מילים, לפעמים הגוף מחזיק את המידע בתוכו וזו הדרך שלי לתת לדברים לצאת החוצה.

באמצעותו אני מבינה מה אני רוצה, מה יפריע לי, ולמה. איזה כלים יעזרו לי, ומה הכוחות שלי.  ומה המשאבים שלי.

אני לומדת להקשיב לעצמי כשהדברים הם כבר "יותר מידי", אני לומדת איך לא להיות מוצפת, בונה לעצמי סכר, מאפשרת לדברים לאט לאט לזלוג, בקצב שאני מסוגלת להתמודד איתם. בקצב שנכון לי.

אני מכתיבה את הקצב.

זה להכיר את עצמי עוד טיפה, בדרך נוספת, מכיוון אחר
.
זה ליצור דיאלוג עם עצמי,


מוזמנת לקרוא עוד בפוסט 'על מפגשי B.O.T'